תכניות פעילות גופנית מומלצות לעתים קרובות למניעה או עיכוב נכות בגיל מבוגר. תכניות המשלבות אימון פונקציונלי, אשר עושה שימוש בתנועות דומות לביצוע פעולות יומיומיות, עשויות להיות מתאימות להמלצה כזו.
צונג גיו ליו ועמיתים (2014) מבצעים סקירה של מספר מחקרים במטרה לבחון את ההשפעות של אימון פונקציונלי על כוח השרירים, תפקוד פיזי, ופעולות יומיומיות אצל אנשים מבוגרים. לצורך סקירה זו נסרקו שלושה מאגרי מידע אלקטרוניים (MEDLINE, CINAHL, ו-SPORTDiscus) והיא כוללת שלוש עשרה מחקרים. מחקרים אלו כללו טווח רחב מאוד של קריטריונים לגיוס המשתתפים, תוכן אימון פונקציונלי, ובחירה של קבוצות השוואה.
תרגילי ניידות היו האלמנט הנפוץ ביותר באימון פונקציונלי על פני לימודים. התוצאות מראות השפעה חיובית על חוזק שרירים, שיווי משקל, ניידות, וביצוע פעולות יומיומיות, במיוחד כאשר תוכן האימון היה ספציפי לתוצאה זו. אימון פונקציונלי יכול בהחלט לשמש ככלי אפקטיבי למטרת שיפור הביצועים הפונקציונליים אצל מבוגרים.
היכולת לבצע פעולות יומיומיות (ADL) היא חיונית לחיים עצמאיים. אובדן כוח שריר הקשור בגיל עלול לסכן את היכולת הזו ולגרום למוגבלות ברמה זו או אחרת. לדוגמא, התקדמות של חולשת שרירים מגבילה את היכולת לאחוז באובייקטים, שבשלב מאוחר יותר עשוי להגביל את היכולת לפתוח צנצנת. חוויית קושי ביכולת לבצע פעולות יומיומיות והסתמכות על אחרים אינה קשורה רק לירידה באיכות החיים אלא גם להגדלת הסבירות לצורך במעבר לבית סיעודי לטווח ארוך.
הסקירה הראתה כי ביצוע של פעילות פונקציונלית יכולה לשפר באופן מובהק את היכולת לבצע פעולות מחיי היום יום אצל מבוגרים.
